בכקילומטר אחד של רחוב צר (8 בלוקים) עם בניינים גבוהים, מצטופפים מידי יום עשרות אלפי תיירים מצויידים במצלמות, כדי להנציח, בעיקר את עצמם, ברחוב המפורסם ביותר בארה"ב ואולי בעולם כולו. שלושת האתרים הפופולריים ברחוב: כנסיית טריניתי (Trinity Church) ובית הקברות העתיק שבחצרה, הבנק הפדרלי (Federal Reserve) והבורסה לניירות ערך (NYSE) מצויים בסמיכות זה לזה, כך שהתיירים נדחקים ומתחכחים זה בזה בקטע רחוב של פחות מכמאתיים מטר.

וול סטריט אינו רק מקום, אלא בעיקר הלך רוח (state of mind). אנשים מכל העולם נושאים עיניהם לוול סטריט כאל אורקל המבשר את עתידם (הכלכלי). מושגים כגון: "וול טריט עלתה" או "ירדה" אינם צריכים פיענוח. אני נוהג להגיע לוול סטריט בכל פעם שאני מזדמן לעיר. גם עלי רחוב זה מהלך קסם, אך לא בגלל הבניינים, שחלקם נמצאים תחת שמירה כבדה, אלא בגלל האנשים. בסופו של דבר "הכל אנשים". רוב השכירים בוול סטריט, הברוקרים, אנשי השיווק, הפקידים, נוהרים בהמוניהם בהפסקת הצהרייים כדי להשיג מקום באחד מעשרות הברים הפזורים בסביבה. חסרי המזל יצטרכו להסתפק בעדן חלון, במידה והוא פנוי מתיירים.

החל משעה ארבע וחצי מתחילה הנהירה מהמשרדים לרכבת התחתית. אף על פי שהרכבות מגיעות בתדירות של כחמש דקות, אף אחד מהם אינו רוצה לבזבז זמן יקר – הם הרי אלו שהמציאו ש"זמן שווה כסף". גבירותי ורבותי, הנה לכם האנשים המניעים את כלכלת העולם (כפי שרבים מהתיירים המגיעים לשם אוהבים להאמין).